התקף חרדה מרגיש כמו סוף העולם. הלב דופק מהר, הגוף רועד, קשה לנשום,
והמחשבה הראשונה שעולה היא "אני הולך למות".
אבל חשוב לדעת: התקף חרדה לא מסכן חיים. הוא עולה בהדרגה, מגיע לשיא ונעלם תוך דקות.
בפגישות בקליניקה אני רואה עד כמה חרדה היא לא "בעיה של אנשים חלשים",
אלא מנגנון הגנה שמופעל חזק מדי כמו גלאי עשן שמצפצף גם כשאין אש.
מה עוזר בזמן התקף חרדה?
- להגיד בקול: "זה התקף חרדה, הוא חולף, אין כאן סכנה".
- להתמקד בנשימות איטיות, בעיקר בהוצאת האוויר.
- לזוז, אפילו תנועה קטנה מאותתת לגוף שהכול בסדר.
ומה אחר כך?
התקף חרדה כמעט תמיד מצביע על עומס רגשי שלא קיבל מקום.
כדי שההתקפים לא יחזרו, חשוב לעבוד על השורש: לזהות את המקור ללחץ,
ללמוד שפה חדשה לוויסות רגשי ולתת לגוף ולנפש כלים אמיתיים.
בקליניקה אני משלבת כלים מ־CBT, ACT, מיינדפולנס ושיטת המרחב הרגשי
כדי לעזור למטופלים לא רק להרגיע התקף בזמן אמת, אלא גם להבין את עצמם ולבנות חוסן רגשי לטווח ארוך.
התקף חרדה הוא קריאה לעזרה מבפנים. כשמקשיבים לה, הוא הופך מצעקה כואבת לצעד ראשון בדרך חדשה.





