Take A way
אני זוכרת לילות שלמים שבהם הבן שלי לא הצליח להירדם.
הוא היה קורא לי שוב ושוב: "אמא, אני רואה משהו בחדר…יש מישהו ליד הדלת…".
הלב שלי התכווץ בכל פעם מחדש.
אני זוכרת את המבט המפוחד בעיניים שלו, את הנשימה הקצרה, את הגוף הקטן שרועד מתחת לשמיכה.
ואני מותשת, חסרת אונים, מתפללת שיעצום עיניים וינוח.
החרדות ליוו אותנו חודשים.
הוא פחד להיות לבד, התקשה להירדם ולפעמים היה מתעורר בבהלה עם דמעות.
הבית כולו התארגן סביב השינה שלו והאמת? כולנו היינו מותשים.
בשלב מסוים החלטתי לפנות לטיפול CBT .
זו הייתה אחת ההחלטות הכי טובות שעשיתי כאמא.
במשך שנה וחצי הוא למד לזהות מחשבות מפחידות, לתת להן שם, להבין שהן לא בהכרח האמת.
תרגל נשימות, משפטים מחזקים, יומן מחשבות והרבה כלים קטנים שנתנו לו תחושת שליטה.
אני זוכרת את הפעם הראשונה שישן לילה שלם.
התעוררתי בבוקר, הבית היה שקט ושם, בפעם הראשונה אחרי חודשים ארוכים, הרגשתי את התקווה חוזרת.
היום הוא ישן טוב, רגוע, עם חיוך.
ואני, מתוך המסע האישי הזה, החלטתי להפוך את CBT למרכז הדרך המקצועית שלי
כדי לעזור לעוד ילדים והורים לא להרגיש לבד במסע הזה.
לפעמים מתוך החושך הכי גדול , נולדת השליחות הכי בהירה.
