שימוש ביצירה או משחק לעיבוד רגשות

ילדים מתקשים לעיתים לשים במילים את מה שהם מרגישים. פחד, כעס או בדידות עלולים

להישאר כלואים בפנים  עד שהם מתפרצים בבכי, כעס או סירוב. כאן נכנסים המשחק והיצירה:

הם נותנים לרגש צורה מוחשית שילד יכול לראות, לגעת בה ולהתחיל לשלוט בה.

כשילד מצייר מפלצת שמסתתרת מתחת למיטה או כשהוא משחק בבובה שמפחדת לצאת לחצר,

הוא בעצם מתרגם את מה שעובר עליו לשפה שהוא מבין. זה מאפשר לו להרחיק לרגע את הרגש,

להתבונן בו מבחוץ ולעבד אותו בדרך שלא מאיימת עליו.

מה אפשר לעשות בבית?

    לבקש מהילד לצייר את הפחד ואז להוסיף לו "גלימת גיבור־על"

     1.  או לצייר לידו "חבר דמיוני שמגן עליו".

     2.  להשתמש בקופסת קרטון קטנה כ"קופסת דאגות".

    3.  הילד מצייר או כותב מה שמטריד/ מפריע לו ומכניס פנימה, כדי "להניח בצד" את ההצפה.

   4.   במשחקי דמיון, לתת לילד להוביל את העלילה.   

   5.  פעמים רבות הדמות תספר בקול את מה שהוא מתקשה לבטא בעצמו.

    הקסם ביצירה ובמשחק הוא שהם הופכים את הרגש ממשהו שמנהל את הילד

   למשהו שהילד מנהל וכשזה קורה, הילד לא רק נרגע, אלא גם מגלה שהוא חזק יותר מהפחד שלו.